הנדיבות לא זקוקה לאישור מס: הבהרה קטנה על טפסים ועל צדקה

יש בלבול מודרני ששווה לעצור אצלו: אנשים רבים מאמינים היום שתרומה היא תרומה אמיתית רק אם היא מזכה באישור מס - הטופס הצרפתי המפורסם CERFA. אין הנחה במס? אז מהססים, מוותרים, כאילו המעשה איבד מערכו.

בואו נשים את הדברים על מקומם.

הטופס בן 70 שנה. הנתינה בת 4000.

ה-CERFA הוא טופס של המינהל הצרפתי. זהו כלי עידוד פיסקאלי - שימושי, לגיטימי, אבל חדש ומקומי. הנתינה, לעומת זאת, קדמה לכל המדינות ולכל המסים.

כאשר אברהם נותן מעשר מהכל למלכי-צדק (בראשית יד:כ), אין שום טופס, שום מינהל, שום הנחה. כאשר יעקב נודר את נדרו - וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך (בראשית כח:כב) - הוא לא מבקש אישור. רש"י מבאר על בראשית כו:יב שיצחק היה מעריך את יבולו כדי להפריש ממנו מעשר. מעשר האבות לא היה הטבה: הוא היה הכרה. להכיר בכך שכל מה שיש בידינו בא מלמעלה, ולהוכיח זאת בכך שאנו מחזירים חלק ממה שקיבלנו.

המצווה היא במעשה, לא בניירת.

הצדקה היא מצוות עשה מן התורה (דברים טו:ז-ח). מעשר כספים - להפריש עשירית מההכנסות - הוא לפי הפוסקים לעיתים חובה, לעיתים מנהג חזק המושרש בפסוקים (תוספות על תענית ט. המצטט את הספרי). אבל אף פוסק, אף אחד, מעולם לא התנה את ערך הנתינה בהטבת מס. מי שנותן רק אם האישור בא אחריו אינו נותן מתנה: הוא עושה אופטימיזציה.

זה לא אומר שהקיזוז ממס הוא דבר רע - אם המדינה שלך מעודדת נדיבות, מצוין, נצל את זה כשהיא קיימת. זה אומר שהיא אינה המשמעות של המעשה. היא, במקרה הטוב, עידוד חיצוני.

ההוכחה מתוך האנונימיות.

הרמב"ם (הלכות מתנות עניים י:ז-יד) מדרג שמונה מדרגות של צדקה. בין הגבוהות שבהן: מתן בסתר, הנתינה הדיסקרטית - זו שבה הנותן לא יודע מי מקבל, והמקבל לא יודע מי נותן. עכשיו תחשוב: המתנה האנונימית היא בדיוק זו שאיש לא יכול להנפיק עבורה אישור. אם ערך המתנה היה תלוי בטופס, המדרגה הגבוהה ביותר של הצדקה הייתה מבחינה פיסקלית... הגרועה ביותר. זה מראה עד כמה שתי ההגיונות זרים זה לזה.

ומהי המדרגה העליונה לפי הרמב"ם? לעזור למישהו להפוך לעצמאי - לתת לו את האמצעים שלא להיות תלוי באף אחד, בראש מורם. כבוד הבריות של המקבל הוא חלק מהמצווה עצמה.

לתמוך בלימוד: מבין המתנות הגבוהות ביותר.

לתמוך בלימוד התורה של אחרים נחשב באופן מסורתי לאחת מצורות הצדקה הגבוהות ביותר - זה מודל יששכר וזבולון (בראשית רבה צט:ט): זבולון עסק במסחר ותמך ביששכר שלמד, ושניהם חלקו את זכות התורה. הפוסקים מלמדים שכסף מעשר יכול לשמש לתמיכה בתורה, יש הרואים בכך מעלה על תמיכה במצוות אחרות.

להעניק שנת לימוד למי שאין לו אמצעים, זה בדיוק זה: אתה הופך להיות זבולון של יששכר שלו. בלי ניירת. בלי תיבה לסימון. עם כל המשמעות.

למעשה.

כל מצב יש לו את הניואנסים שלו: היעד הראשון של המעשר נשאר העניים (אהבת חסד ב:יט), והשימוש במעשר למצוות אחרות הוא נושא לדיונים בין הפוסקים (רמ"א וט"ז על יורה דעה רמט). כדי לדעת אם התרומה שלך יכולה להיחשב במעשר כספים שלך: התייעץ עם הרב שלך.

אבל ביסודו של דבר, זכור את זה: האישור מעיד על התרומה מול המינהל. התרומה עצמה מעידה עליך מול השמיים. לעולם אל תבלבל בין השניים.